פסק-דין בתיק על"ח 45384-09-12

1.         זהו ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה מיום 23.7.12 (להלן - הוועדה).

2.         לטענת המערער נפלו בהחלטת הוועדה הפגמים הבאים:

א.        הוועדה התעלמה שלא כדין משיעורי הנכות שנקבעו על-ידי הוועדות שליד המוסד לביטוח לאומי במסגרת ענף הנכות הכללית, וביניהן בגין אקזמה, קישיון אצבע II  ביד ימין, דום נשימה בשינה, מחלת ה- APLA  ובתחום הנפשי.

ב.         הוועדה התעלמה מהאמור בחוות-דעתו של היועץ המומחה לוועדה בתחום הכירורגיה, ד"ר בן ליש, ועל אף המלצתו לא קבעה נכות בגין טחורים.

            ג.         הנמקת הוועדה לוקה בחסר.

3.         מנגד טוענת המשיבה כי לא היתה מוטלת חובה על הוועדה להתחשב בנכויות שנקבעו על-ידי הוועדות בענף הנכות הכללית, משום שטענות בעניין זה לא נטענו בפניה על אף שהמערער היה מיוצג בהליך לפני הוועדה נשוא הערעור.

עוד טוענת המשיבה כי המלצת היועץ המומחה ד"ר בן ליש ניתנה לוועדה מדרג ראשון, וכי הוועדה לעררים בדקה את המערער בעצמה והתייעצה עם המטולוג וקבעה באופן עצמאי ומנומק כי מצבו מתאים למצב המתואר בפריט ליקוי 15(7)(א) המצדיק קביעת 0% נכות.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את הערעור בחלקו, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

5.         לא מצאתי ממש בטענת המערער באשר לשאלת התייחסות הוועדה לטחורים, וזאת מהטעמים הבאים:

א.        בפרוטוקול הוועדה לעררים מיום 4.6.12 קובעת הוועדה כך כי הטחורים מהם סובל המערער אינם מתבטאים בדמם חוזר, כפי שניתן ללמוד מהיעדר אנמיה, וכן כי מדובר בטחורים שאינם בולטים בדרך קבע אלא רק במאמץ. בהתאם לנתונים אלה קבעה הוועדה כי יש לקבוע נכות בשיעור 0% לפי פריט ליקוי 15(7)(א) שעניינו FISSURA ANI  ללא הפרעות. מדובר בקביעה רפואית-מקצועית, שלא עולה ממנה כי קיים פער בלתי סביר בין ממצאי הוועדה לבין המבחנים שהפעילה.

ב.         לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הוועדה לעניין הטחורים משלא התייחסה באופן מנומק לחוות-דעת המומחה היועץ לועדה מדרג ראשון, ד"ר בן ליש. בהרכב הועדה לעררים נכלל מומחה בתחום כירורגית כלי הדם, פרופ' חשמונאי, והוועדה היתה רשאית, ואף מחויבת,  לבחון ליקוי זה מחדש על-ידי המומחים חברי הוועדה, ואינה מחויבת בהתייחסות מנומקת או בהשוואה לממצאי וועדות שקדמו לה ואשר על החלטתן הוגש ערר.

ג.         לא מצאתי פגם בעובדה כי לעניין קביעת הנכות בשל טחורים הסתמכה הוועדה, בין השאר, על קביעת ההמטולוג לפיה אין אנמיה. הוועדה הרפואית רשאית להסתמך לצורך קביעתה הרפואית-מקצועית על המדדים הנדרשים לה לצורך ביסוס החלטתה. במקרה כאן הסתמכה הוועדה, בין השאר, על היעדר אינדיקציה לאנמיה כתמיכה בקביעתה המקצועית-רפואית כי המערער אינו סובל מדימום רב.

6.         מצאתי כי היה מקום שהוועדה תעיין בהחלטות הוועדות הרפואיות לעררים בענף הנכות הכללית ותקבע אם יש בהן כדי לשנות מקביעתה באשר לשיעורי הנכות בגין חלק מהליקויים.

            בעניין זה מצאתי לדחות את טענות המשיב כי טענות בעניין זה לא הועלו בפני הוועדה , שכן עולה מהודעת המערער מיום 23.5.13 ומנספחיה כי הטיעונים בעניין זה הועלו עוד בכתב הערר שהוגש מטעם המערער  ביום 28.5.12 ואשר מכוחו התכנסה הוועדה. בנסיבות אלה ראוי היה שהוועדה תעיין בהם ותקבע אם יש מקום לשנות מקביעתה לאור הפערים בין הקביעות של הוועדות השונות (גם אם אין בהחלטות הועדות בענף הנכות הכללית כדי לחייב את הוועדה מטבע הדברים).

7.         לא מצאתי מקום לשנות מהרכב הוועדה, שכם לא מצאתי כל ראשית ראיה לכך כי הועדה נעולה בדעתה, כפי שנטען בנימוקי הערעור.

8.         לאור האמור לעיל - אני מורה על השבת עניינו של המערער לדיון בפני הוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב. הוועדה תעיין בהחלטות הועדות הרפואיות בענף נכות כללית (שהעתקיהם יוגשו לוועדה על-ידי המערער), תתייחס לטענתו של המערער בדבר פערים בקביעת אחוזי הנכות בתחומים הבאים: מחלת APLA, התחום הנפשי, והפרעות בשינה (התחומים בהם הופנתה וועדת הערר להחלטות הועדות בנכות כללית על-פי נוסח הערר מיום 28.5.12).

9.         על המשיבה לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ש"ח תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, א' אב תשע"ג, (08 יולי 2013 ) , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: